בוררות היא הליך פרטי שבו אדם שהצדדים בחרו מכריע במחלוקת, ואילו בית משפט הוא מסגרת ציבורית עם שופט שמונה על ידי המדינה. המאמר מסביר את ההבדלים העיקריים ומה כדאי לשקול.
בוררות ובית משפט הם שני מסלולים שונים להכרעה במחלוקת משפטית. בבוררות, הצדדים בוחרים (בדרך כלל בהסכמה) אדם או יותר שיכריעו בעניינם, וההליך מתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט. בבית משפט, השופט נקבע על ידי המערכת, והדיון מתנהל לפי כללי סדר הדין הרגילים. אין מסלול שהוא "טוב" מטבעו; הבחירה תלויה בסוג המחלוקת, באופי הצדדים, בנכונות לשתף פעולה ובעלויות הצפויות.
מהי בוררות
בוררות היא הליך שבו הצדדים מסכימים להעביר את המחלוקת להכרעתו של בורר. הבורר אינו שופט במובן הרגיל של המילה, אך הכרעתו, שנקראת פסק בורר, יכולה לקבל תוקף מחייב. ההסכמה לבוררות נעוצה לרוב בהסכם בין הצדדים, ולכן הבוררות היא בראש ובראשונה עניין של הסכמה.
לדוגמה, שני שותפים עסקיים חותמים על הסכם שותפות ובו סעיף האומר שכל מחלוקת שתתעורר ביניהם תובא בפני בורר. כשמתגלעת מחלוקת, כל אחד מהם מחויב, ככלל, לפנות למסלול הזה ולא להגיש תביעה לבית משפט. במקרים אחרים הצדדים מסכימים לבוררות רק אחרי שהסכסוך כבר פרץ, כשהם מבינים שהם מעדיפים הליך מהיר ודיסקרטי יותר.
בישראל קיים חוק העוסק בבוררות ומסדיר את מסגרתה הכללית. מומלץ לבדוק את נוסחו העדכני ואת האופן שבו הוא חל על סוג המחלוקת שלכם, כי הדברים עשויים להשתנות.
מהם ההבדלים העיקריים בין בוררות לבית משפט
מי מכריע
בבית משפט, השופט מונה על ידי המדינה, והצדדים אינם בוחרים אותו. בבוררות, הצדדים יכולים להסכים על זהות הבורר, ולעיתים אף לבחור אדם בעל ידע מקצועי בתחום המחלוקת. זה יתרון כשהנושא טכני או מורכב, למשל בענייני בנייה, מסחר או שותפויות.
פרטיות
דיוני בית משפט הם בדרך כלל פתוחים לציבור, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. בוררות היא הליך פרטי יותר, והצדדים יכולים להסכים על דיסקרטיות. מי שמעוניין שפרטי המחלוקת לא יהפכו לנחלת הציבור עשוי לראות בכך שיקול משמעותי.
גמישות בהליך
בית משפט פועל לפי תקנות סדר דין קבועות. בבוררות יש לצדדים מרחב רחב יותר להסכים על אופן ניהול ההליך: איפה יתקיימו הדיונים, אילו מסמכים יוגשו ובאיזה סדר, וכיצד יישמעו העדים. הגמישות הזו יכולה לקצר ולפשט, אך היא גם דורשת שהצדדים יסכימו ביניהם על פרטים רבים.
עלויות
בבית משפט משלמים אגרות והוצאות הליך. בבוררות, ככלל, הצדדים נושאים בשכרו של הבורר ובהוצאות הנלוות, ולעיתים גם בעלויות של מקום הדיון. אי אפשר לקבוע מראש מי יוצא בזול יותר: הדבר תלוי בגובה התביעה, באורך ההליך ובשכר שהוסכם. כדאי לברר את העלויות הצפויות מראש ולא להניח שבוררות היא תמיד הזולה יותר.
משך הזמן
במקרים רבים בוררות מסתיימת מהר יותר מהליך בבית משפט, בין היתר משום שהצדדים והבורר יכולים לתאם מועדים בגמישות. עם זאת, גם בוררות עלולה להתארך, בעיקר כשהצדדים חלוקים בכל שלב או כשהבורר עסוק. לכן עדיף לראות במהירות יתרון אפשרי ולא הבטחה.
האם אפשר לערער על פסק בורר
זו אחת הנקודות החשובות ביותר בהשוואה. פסק של בית משפט ניתן, ככלל, לערעור בפני ערכאה גבוהה יותר, בכפוף לכללים. פסק בורר, לעומת זאת, הוא בדרך כלל סופי יותר, ולבית המשפט יש סמכות מוגבלת להתערב בו. ככלל, ההתערבות אפשרית בנסיבות מסוימות הקבועות בדין, ולא רק משום שאחד הצדדים סבור שהבורר טעה בהערכתו.
הצדדים יכולים בהסכם הבוררות לקבוע מנגנון של ערעור על פסק הבורר בפני בורר או הרכב נוסף, ויש הסכמים שכוללים סעיף כזה. מי שחותם על הסכם בוררות צריך להבין אם יש לו אפשרות כזו, כי ההבדל בין פסק סופי לפסק הניתן לערעור יכול להיות משמעותי מאוד.
תוקפו של פסק בורר
כדי שפסק בורר יהיה ניתן לאכיפה, צד שנפסק לטובתו פונה, בדרך כלל, לבית המשפט בבקשה לתת לו תוקף של פסק דין. לאחר מכן אפשר לפעול לגבייתו באמצעים הרגילים, כולל הוצאה לפועל, כשצד שנפסק נגדו אינו מקיים אותו מרצון. על ההליך המדויק ועל הדרישות הפורמליות כדאי לבדוק בנוסח העדכני של החוק או לקבל ייעוץ ממי שמכיר את התחום.
מתי בוררות עשויה להתאים
בוררות מתאימה לעיתים קרובות כשיש יחסים מתמשכים בין הצדדים שהם מעוניינים לשמר, כשהנושא מקצועי ודורש הבנה ספציפית, וכשקיימת חשיבות לדיסקרטיות. היא מתאימה פחות כשאין הסכמה בין הצדדים, כשצד אחד חושש מהליך סגור שאינו כפוף לביקורת רחבה, או כשהמחלוקת כרוכה בעניינים שבהם דרוש הליך שיפוטי מלא.
יש גם מצבים שבהם החוק מונע בוררות או מגביל אותה, למשל בעניינים מסוימים שנועדו להישמע דווקא בפני גוף שיפוטי מסוים. לכן לא כל מחלוקת ניתנת להעברה לבורר, ונכון לבדוק זאת מראש.
סעיף בוררות בחוזה: להתעכב לפני שחותמים
אנשים רבים חותמים על חוזה בלי לשים לב שבאחד הסעיפים כתוב כי כל סכסוך יוכרע בבוררות. סעיף כזה עלול לסגור בפניכם את הדרך לבית משפט. לכן כדאי לקרוא היטב את הסעיפים הנוגעים ליישוב סכסוכים, ולברר:
- מי יהיה הבורר, או איך הוא ייבחר אם הצדדים לא מסכימים ביניהם;
- אילו נושאים כלולים בבוררות ואילו אינם;
- האם ניתן לערער על הפסק ובאיזה מסלול;
- איך מתחלקות עלויות ההליך ושכר הבורר;
- באיזה מקום ובאיזו שפה יתנהלו הדיונים.
בחוזים צרכניים או בחוזים אחידים, סעיף כזה עשוי להיות נתון לבחינה מיוחדת, ולכן אין להניח שהוא תמיד תקף. כדאי לבדוק זאת לפי הנסיבות.
רשימת בדיקה לפני שבוחרים מסלול
- האם יש בחוזה סעיף בוררות, ומה בדיוק הוא קובע?
- האם הצד השני מסכים לבוררות, ואם לא, האם יש לכם דרך לחייב אותו?
- האם חשוב לכם שהמחלוקת תישאר פרטית?
- האם אתם מוכנים לקבל פסק שקשה לערער עליו?
- מהן העלויות הצפויות, כולל שכר הבורר, לעומת אגרות והוצאות בבית משפט?
- האם הנושא דורש ידע מקצועי מיוחד שהבורר יכול לספק?
- האם יש צורך בסעד דחוף שבית המשפט הוא הגורם המתאים להעניק?
מה קורה בפועל בהליך בוררות
הליך בוררות מתחיל בדרך כלל בהודעה בכתב של צד אחד לצד השני, שבה הוא מפנה את המחלוקת לבורר לפי ההסכם. לאחר מכן מתמנה הבורר, ומתקיימת לרוב ישיבה ראשונה שבה נקבעים סדרי הדין: מועדי הגשת כתבי טענות, מועדי דיונים ואופן הצגת הראיות. בהמשך מתקיימים דיונים, שבהם נשמעים עדים ומוצגים מסמכים, ולבסוף מגיש כל צד סיכומים. הבורר נותן את פסקו בכתב, ובדרך כלל מנמק אותו, אלא אם הצדדים הסכימו אחרת.
בבוררות אין חובה שהצדדים יהיו מיוצגים בידי עורך דין, אך במחלוקות משמעותיות רבים בוחרים בייצוג. גם כאן חשוב לזכור שמדובר בהליך רציני עם השלכות מחייבות, ולא בשיחה לא פורמלית. מי שמתייחס אליו בקלות עלול לגלות שהפסק מחייב אותו גם אם לא הכין את עצמו כראוי.
טעויות נפוצות בבחירת מסלול
אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שבוררות תמיד מהירה וזולה, ולכן לבחור בה מבלי לבדוק. טעות אחרת היא לחתום על סעיף בוררות בלי לבדוק מי הבורר ומה הכללים. יש גם מי שמניח שאפשר "לנסות" בוררות ואז לפנות לבית משפט אם התוצאה לא נראית טובה, בלי להבין שפסק בורר עשוי להיות מחייב וקשה לשינוי. לבסוף, יש מצבים שבהם נדרשת פעולה מיידית של בית משפט, למשל צו שמונע פעולה מסוימת, ואז בוררות לבדה אינה תמיד מספקת. לכן כדאי להתייחס לבחירה כאל החלטה מושכלת ולא כאל הכרעה ברגע של עצבים.
מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין
כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני חתימה על הסכם בוררות או על חוזה שכולל סעיף בוררות, ובמיוחד כשמדובר בסכומים משמעותיים או ביחסים עסקיים ארוכי טווח. כמו כן, אם הוגשה נגדכם תביעה והצד השני טוען שהעניין צריך להישמע בבוררות, או אם קיבלתם פסק בורר ואינכם בטוחים מה האפשרויות שעומדות בפניכם, כדאי לקבל חוות דעת מקצועית. ההחלטה האם להסכים לבוררות או להתנגד לה היא החלטה אסטרטגית שתלויה בפרטי המקרה.
סיכום
בוררות ובית משפט הם שני מסלולים לגיטימיים, ולכל אחד יתרונות וחסרונות: בוררות מציעה גמישות, פרטיות ובחירה של מכריע, אך לעיתים מוגבלת באפשרויות הערעור; בית משפט מציע מסגרת ציבורית עם ביקורת ערכאות גבוהות. המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ומומלץ לבדוק את הדין העדכני לגבי מקרה ספציפי.
שאלות נפוצות
האם אפשר להגיש תביעה לבית משפט אם חתמתי על סעיף בוררות?
בדרך כלל סעיף בוררות תקף מחייב את הצדדים לפנות קודם לבורר, ובית המשפט עשוי להפנות את העניין לבוררות אם צד יבקש זאת. עם זאת, יש מקרים שבהם הסעיף לא יחול, ולכן כדאי לבדוק את נסיבות העניין.
האם פסק בורר סופי?
בדרך כלל פסק בורר סופי יותר מפסק של בית משפט, ולבית המשפט יש סמכות מוגבלת להתערב בו. הצדדים יכולים להסכים מראש על מנגנון ערעור בתוך הליך הבוררות.
האם בוררות תמיד זולה מבית משפט?
לא בהכרח. בבוררות משלמים בדרך כלל שכר לבורר והוצאות נוספות, ולכן העלות תלויה בגובה השכר שהוסכם, במורכבות ההליך ובמשכו.
מי יכול להיות בורר?
הצדדים רשאים להסכים על זהות הבורר, ולעיתים בוחרים אדם בעל ניסיון מקצועי בתחום המחלוקת. כשאין הסכמה, ייתכן שבית המשפט ימנה בורר, בהתאם לדין ולהסכם.
